הספד לתיוודר מיקה, 1919

כיוון שבעבר נמתח בעבר בוסתן במקום בו עומד מלון מיקה של ימינו, בניין המגורים הראשון הושלם רק ב-1785. בית חד-קומתי זה הורחב לעבר החצר ב-1838 על ידי היזמית פרנסיסקה וסלי, עם עיצובים של האדריכלים לורינץ זופאל ויוזף. דישר.

לאחר שהשיג זכויות בישול קפה מהעיר פשט, המסעדן יליד צרפת אנטאל לגראן פיתח את הבית הזה לנכס בן שתי קומות בשנת 1843 על בסיס תוכניותיו של האדריכל יוזף הילד. בעקבות שינויים רבים בבעלות, בשנת 1876, הבניין עבר בבעלותו של יצרן הסלמי יליד איטליה, פיטר דל מדיקו, שהקים את אחד ממפעלי עיבוד הבשר שלו כאן בבודפשט.

נולד בקלאטובי (כיום קלטובי, צ'כיה), טיבדר מיקה (1860-1919) החליט ב-1879 להתיישב בהונגריה. לאחר שזכה למוניטין רב עם משאבות בירה וברזים שהמציא, הוא הקים מפעל בבודפשט בשנת 1885, ובאותה שנה, הוא התחתן עם קלמנטינה ילינק (1863-1937) מג'יצ'ין, צ'כיה.

נולדו להם ארבעה בנים מנישואיהם. הם היו: טיבדר הצעיר שנפטר באופן טרגי (1886-1890) עקב שחפת בגיל שלוש וחצי; Gyula (1888-1937), אשר לחם במהלך מלחמת העולם הראשונה כמלח בספינת הקרב SMS Viribus Unitis של הצי האוסטרו-הונגרי; Nándor (1891-1944), שעלה להוביל את הפלוגה בדרגת לוטננט, והבן הצעיר, István (1897-1952).

בשנת 1896 הרחיב טבעדר את תיק העסקים שלו. בשלב זה, המפעל שלו כבר לא ייצר רק צינורות ברזל יצוק ופלדה, אביזרים, מרססים, מוצרי יין ומשאבות בירה, אלא גם ברזים, ידיות, פמוטים, כמו גם פריטי נוי והנצחה ייחודיים.

הודות לעושרו, הוא רכש בית בשטח של 554 מ"ר ברחוב קזינצ'י 47 של היום כדי להחליפו בבניין דירות בן שתי קומות בסגנון סצ'סי שתוכנן על ידי ג'נו מרטון בשנת 1909. מאחור פעלה חנות המפעל לעיבוד מתכת וחריטה. אגף הבניין.

החברה והבית הולאמו על ידי המשטר הקומוניסטי בשנת 1949. באותה תקופה, הנכס נכבש על ידי עורך הדין סנדור פוהל, שהיה ידוע לא רק כיועצו ואיש סודו של ראש הממשלה הרוזן פאל טלקי אלא גם כראש עיריית אוג'פסט. עד 1938, ובין 1939 עד 1944, כראש עיריית קאסה (כיום קושיצה, סלובקיה) בעקבות הצמדת האזור להונגריה.

בניין הדיור מיקה תוכנן להיהרס פעמיים. פעם אחת במהלך בניית שדרות מאדך ב-1938 והשנייה ב-2010 כאשר מצבה הידרדר לרמה מסוכנת. לאחר שיפוצו הוסב המבנה למלון.