הבית הקלאסי ברחוב קיראי 27 נבנה במקור כמלון. מרפסת הברזל היצוק של המלון לשעבר, שנקראה Zur Stadt Pest ("לעיר פשט"), היא קוריוז אדריכלי אירופי ייחודי.

בזמן שהקטע השמאלי (הצפוני) הקצר של המעקה המעוגל מציין את שנת בניית הבית (1833), החזית שלו נושאת את שמו הגרמני של הפונדק – Zur Stadt Pest. הקצה הימני (הדרומי) נושא את המונוגרמה של הבנאי – I.T.C.. שלוש הכיתובים המעוטרים מופרדים באמצעות ארבעה קדוקאיים – שרביטו המכונף של הרמס, אל הסוחרים, הנוסעים והגנבים במיתולוגיה היוונית.

במרתף הבניין נפתח בשנת 1891 קפה מרקול (Merkúr). המקום זכה במהרה לפופולריות, כאשר בעליו, מור אונגרליידר, רכש את מקרן הקולנוע שהמציאו המהנדסים הצרפתים האחים לומייר (אוגוסט ולואי) בשנת 1896 – וביצע כאן את הקרנת הסרטים הראשונה בהונגריה, בחצר הארוכה של הנכס.

זה אולי נשמע לא ייאמן היום, אך בראשית ימי הקולנוע, הקהל ישב משני צדי המסך. הסרט התגלגל מהמקרן היישר לתוך סל אשפה. עם הצלחת הקרנות הסרטים, עד 1909 פעלו בבודפשט 46 בתי קולנוע, ובשנת 1913 כבר היו 114 בתי קולנוע בעיר.

בשנת 1908 הקים אונגרליידר את חברת הפקת הסרטים Projektograph Rt., יחד עם השחקן יוז'ף נוימן. החברה לא רק ייצגה אולפנים זרים בהונגריה, אלא גם בנתה את בתי הקולנוע הראשונים של הבירה.

אונגרליידר תמך גם בהפקות קולנוע בעיר קולוז'וואר (כיום קלוז'-נאפוקה, רומניה). עד להלאמה הקומוניסטית בשנת 1946, הפיקו אולפניו למעלה מ־80 סרטים עלילתיים ומערכונים.

המנהל האמנותי הראשי שלו היה מיהאי קֶרְטֶש, שביים 47 סרטים בהונגריה, המשיך ל־22 סרטים באוסטריה ובגרמניה, ובמהלך קריירה בהוליווד תחת השם מייקל קורטיז (Michael Curtiz) – ביים 106 סרטים אמריקאים.

כבמאי בינלאומי מוערך, היה מועמד לארבעה פרסי אוסקר, אך זכה בפסלון רק בשנת 1944 על יצירת המופת שלו "קזבלנקה", בכיכובם של המפרי בוגרט ואינגריד ברגמן.
סרטיו האמריקאים האהובים כוללים גם את Yankee Doodle Dandy (ליום העצמאות) ו־King Creole, בכיכובו של אלביס פרסלי.